דקר בנין והנדסה בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ

החלטה בבקשת הנתבעת –

רקע

1.הצדדים חתמו ביום 10.6.02 על שני חוזים, לפיהם התובעת תספק לנתבעת שירותי תכנון והנדסה בקשר לתכנון מסילה כפולה בשני קטעים: קטע נען – קרית-גת (חוזה מס' 6934) וקטע קרית-גת – באר שבע (חוזה מס' 6935).

במהלך העבודות נדרשה התובעת על ידי הנתבעת לבצע עבודות שינויים והתאמות שונות בתכנון, שכונו על ידי הצדדים "מטלות".

אין חולק שהתובעת ביצעה את כל העבודות שנדרשו ממנה, אם כי הנתבעת העלתה בכתב הגנתה טענות מסוימות בקשר לכשלים רבים שהתגלו בעבודות התובעת. טענות אלה אינן מעניינה של בקשה זו וספק אם הן רלבנטיות גם לתביעה עצמה, אך ענין זה יוברר בשלב בירור התביעה עצמה.

כן אין חולק שהתובעת קיבלה את מלוא התמורה (קרן) עבור עבודתה, כולל המטלות.

התביעה היא לתשלום ריבית בגין איחורים בתשלומים, הן בקשר לעבודות על פי החוזים והן בקשר לעבודות על פי המטלות.

2.בחוזים אין התייחסות לחובת הנתבעת לתשלום ריבית כלשהי בגין האיחורים בתשלומים.

התובעת מבססת חובה זו על "גזירה שווה" מהוראה בחוזים, המחייבת את התובעת להחזיר לנתבעת תשלומי יתר שקיבלה, "בתוספת הפרשי ריבית והצמדה בהתאם ל"ריבית חשב כללי", כפי שנקבע מפעם לפעם על ידי החשב הכללי של משרד האוצר, למן המועד ששולמו לידי המתכנן ועוד למועד החזרתם לידי הרכבת" (סעיף 9.3 לחוזים, שצורפו כנספחים 1 ו-2 לכתב התביעה).

לחילופין, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית והצמדה) בשל הפרת החוזים המתבטאת באיחור בתשלום ובהתאם לסעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970.

3.הנתבעת אינה מודה באיחורים הנטענים בביצוע התשלומים, ולחילופין, היא מיחסת את גרימתם לתובעת.

עוד טוענת הנתבעת שבחוזים יש "הסדר שלילי", השולל פסיקת ריבית עבור איחורים בתשלום לתובעת, משום שיש בהם הסדר מוגדר, לפיו התובעת זכאית להפרשי הצמדה בגין האיחורים (סעיף 3 לנספחי ב' לחוזים).

כן העלתה הנתבעת טענת התיישנות ביחס לחלק מהסכומים הנתבעים.

4.התובעת בנתה את תביעתה על שני ראשים:

א.הריבית בגין תקופת האיחור מהיום שהיה צריך לשלם כל תשלום (לטענתה) ועד ליום התשלום בפועל (סעיפים 5.1, 5.3, 7.1 ו-7.3 ונספחים 3, 5, 11 ו-13 לכתב התביעה);

ב.הריבית על הריבית שנוצרה לפי סעיף א', מיום התשלום בפועל של הקרן ועד יום הגשת התביעה, 13.9.12 (סעיפים 5.2, 5.4, 7.2 ו-7.4 ונספחים 4, 6, 12 ו-14 לכתב התביעה).

הריבית חושבה כאמור, לפי "ריבית חשב כללי".

התובעת ציינה במפורש בכתב התביעה, כי הסכומים חושבו "אך ורק בגין תקופה של 7 השנים קודם להגשתה של תביעה זו" (סעיפים 5.5 ו-7.5 לכתב התביעה).

5.לאחר הגשת כתבי בית הדין של הצדדים, כולל כתב תשובה מטעם התובעת, הגישה הנתבעת בקשה זו למחיקת חלקים מכתב התביעה על הסף, ולהורות לתובעת לתקן את כתב התביעה בהתאם, כשבקשה זו מתייחסת לכמה עניינים בהם אדון להלן.

חשבונית בשל עיסקה אחרת